פסק-דין בתיק תא"מ 38425-08-10

בפני תביעת שיבוב רכב ע"ס כולל 3,199 ש"ח (כסכום המתוקן עליו הסכימו הצדדים בדיון בפניי מיום 14.11.12) וביסודה תאונת דרכים מיום 16.3.10 שהתרחשה בכפר קאסם.

עמדות הצדדים ביחס לאירוע התאונתי חלוקות המה וכפועל יוצא מכך גם אחריותו של מי לתאונה.

עמדת התובעת באמצעות העד מטעמה אשר נהג ברכב, פרוסה עלי כתב במסגרת הודעתו בכתב של זה לפיה עובר לתאונה פנה ימינה בכיכר כאשר רכב שנסע מאחוריו ביקש לבצע עקיפה מצידו השמאלי של הרכב פגע בו וגרם לנזקים המתוארים בכתב התביעה.

על עמדה זו עוד אעמוד בהמשך אך בשלב זה אסתפק בלציין כי במסגרת עדותו בפניי הרחיב  נהג זה את היריעה כאשר ציין כי התאונה התרחשה לאחר שפנה ימינה מהכיוון אליו הגיע לאחר שהבחין ברכב הנתבע נוסע מאחוריו במהירות רבה. על מנת למנוע תאונה ולאפשר מעבר בטוח של רכב זה, הוא נאלץ לסטות במעט עם רכבו לשולי הכביש אלא שאז הגיח נהג הנתבעת מאחוריו, נצמד לרכבו מצד שמאל ופגע במראת הצד השמאלית ובחלקו הקדמי שמאלי של הרכב.

לעומתו, עמדת נהג הנתבעת בהתאם לטופס ההודעה מטעמו ועדותו בפניי, מתייחסת לנסיעה ישרה ורציפה של נהג רכב התובעת אשר בשלב מסוים החליט על דעתו לסטות עם רכבו לצד הימין של הדרך בצמידות לחנייה של מאפייה שהיתה בסמוך על מנת לבצע פניית פרסה לשמאל לכיוון השני של הרחוב ממנו הגיע. משלא הבחין ברכב הנתבעת החולף על פניו לצידו השמאלי ביקש לבצע את הפנייה ותוך כדי כך התנגש ברכב הנתבעת ואף גרם לו לנזקים.

עיקר המחלוקת בין הגרסאות סובבת סביב השאלה הכיצד והיכן קרתה התאונה אך נדמה לי כי לאחר בחינת הראיות שהוצגו בפניי גרסתו של נהג התובעת מתיישבת נכונה יותר עימן.

יצויין כי שני הנהגים הרחיבו את עדותם ושזרו בה פרטים נוספים שלא יוצקו במסגרת הודעתם לנתבעות, ברם, נראה כי גרסתו הכוללת של התובע לעומת זו של הנתבע הוכחה בפניי כעקבית יותר והיא גם מתיישבת עם מוקדי הנזק ברכב התובעת בהתאם לתמונות צבע שהוצגו בפניי.

כך, בעוד שנהג התובעת היה עקבי בעדותו בפני בית המשפט ביחס לנטען על ידו בטופס ההודעה בהקשר לנתיב נסיעתו עובר לתאונה לפיה התאונה התרחשה לאחר הפנייה ימינה בחלוף הכיכר המרכזית שלפני הפנייה, הנהג מטעם הנתבעת דבק בגרסה לכאורה כפולה הסותרת את עמדתו ביחס לנסיעה רציפה ישרה כאשר מחד ציין בכתב ידו על גבי טופס ההודעה כי התאונה התרחשה בכביש ישר ודבק בגרסתו זו גם במסגרת עדותו, אך מאידך, טרח לשרטט על גבי טופס ההודעה את מיקום התאונה לאחר הפנייה ימינה, היינו המיקום עליו הצביע התובע וממנו גזר את תבנית עדותו להתרחשות התאונה. יצויין כי נהג הנתבעת אף טרח לצייר במסגרת שרטוט זה גם מעגל תנועה אותו מיקם לאחר הפניה ימינה, תוך שהדבר מתיישב עם תוואי הדרך עליו הצביע התובע בעדותו בפניי על פיו התאונה התרחשה בסמוך לכיכר הראשית אשר מאגדת את הכניסה לכפר קאסם והיציאה ממנו לכיוון תל אביב, (שם' בעמ' 2 שורה 15 לפרוטוקול הדיון).  

לעניין האמור אציין כי אני מקבל מעברו השני של המתרס את עמדת ב"כ הנתבעת כי כל נושא "הבריחה" מאת נהג הנתבעת מצידו של נהג התובעת לא עלה אלא לראשונה בפני בית המשפט, ברם, נדמה לי כי לא ניתן להשליך מעובדה זו לבדה על גרסה אחרת לאירוע התאונתי כאשר בטווח הסתירות בעדויות נהג הנתבעת לעניין מיקום איזור התאונה לצד מכסת מילים קטנה שאיפשרה לנהג התובעת לרשום בטופס ההודעה של התובעת.

לצד דברים אלו הקשורים בהסקת מסקנות מעדויות עדי הצדדים, עיון בתמונות נזק רכב התובעת מצביע על שני מוקדי נזק עיקריים. נזק ראשון מצוי במראת שמאל קדמית אשר נסדקה טוטאלית וכמעט ונעקרה ממקומה, בעוד שהנזק השני מצוי בדופן שמאל קידמית של הרכב והינו מסוג שקע פנימי ולצידו סמני שפשוף הפונים פני חוץ, היינו לאיזור קדמת הרכב. בין שני מוקדים סמוכים אלו אין סימני שפשוף או נזק נגלה לעין.  

נדמה לי כי לא אטעה באם אסיק כי הבאת המראה למצבה המתואר הינה תוצר של נסיעה מהירה יחסית מאיזור האחורי של הרכב לכיוון קדימה, דבר המתיישב עם גרסת נהג התובעת לעניין האירוע התאונתי, ואינה כתוצאה של פנייה חדה שמאלה עם רכב התובעת אל עבר רכב הנתבעת כגרסת נהג הנתבעת במסגרת עדותו (שם בעמ' 3 שורה 15-16 לפרוטוקול הדיון). אילו כך היה קורה אזי סביר כי היינו מצפים לראות שריטות או לפחות סמני שפשוף על גבי גב המראה (דבר שלא עולה מתמונות הנזק) כאשר לנוכח האלסטיות שלה ויכולתה עקב כך להתקפל פנימה, לכל הפחות היינו צפויים לראות נזקים מינוריים יותר, להבדיל מהנזק שנגרם לזכוכית המראה ולנזק הכללי הקשה ממנו היא סבלה.

סטיית רכב הנתבעת אל עבר רכב התובעת שעמד כפי הנראה בצד הדרך, גם מתיישבת עם הפגיעה במוקד השני באיזור דופן שמאל קדמי של הרכב שהותירה שקע לצד סמני שפשוף כלפי חוץ באיזור זה,  דבר המלמד דבר אחד או שניים על עוצמת נסיעתו של רכב הנתבעת שככל הנראה הגיח מאחור.

על יסוד האמור, בשים לב לשקלול העדויות הכתובות והמצולמות שהונחו בפניי והמשקל שאני מייחס לעדויות אלו לצד התרשמותי מעדות העדים, אני קובע כי התובעת השכילה להרים את נטל ההוכחה והשכנוע המוטלים עליה על מנת להוכיח את תביעה.

בנסיבות, אני מורה לנתבעת לשלם לתובעת  סך של 3,199 ש"ח כשהוא צמוד מיום 12.4.10 (מועד חוות דעת השמאי מטעם התובעת בהעדר ראייה לעניין תיקון הנזק), בצירוף שכ"ט עו"ד ע"ס 1,200 ש"ח, אגרת בית משפט ע"ס 347 ש"ח ששולמה עם פתיחת התיק ושכר העד מטעמם התובעת ע"ס 350 ש"ח כפי שנפסק בדיון.

הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן ישאו הפרישי ריבית והצמדה כחוק.

המזכירות תשלח עותק של פסק הדין לצדדים בדואר .

ניתן היום,  כ' טבת תשע"ג, 02 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: